פסק-דין בתיק ב"ל 2440-10

רקע כללי

1.    התביעה שבפנינו עוסקת בשאלת זכאותו של התובע לדמי אבטלה בגין החודשים 4/07 עד 10/07 (להלן: "התקופה מושא המחלוקת") ושיעורם, וזאת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק").

2.    ביום 19.3.09 שלח הנתבע לתובע הודעה כי בעת תשלום דמי האבטלה בתקופה מושא המחלוקת היה התובע עצמאי ולפיכך יש לנכות את הכנסותיו כעצמאי מדמי האבטלה באופן בו נזקף חוב לחובת התובע. מכאן התביעה שבפנינו.

3.    ההכרעה בשאלת הזכאות נסמכת על ההכרעה במחלוקות כפי שנוסחו על-ידי הצדדים, כדלקמן:

§         האם בתקופה מושא המחלוקת התובע ענה להגדרת עצמאי כמשמעה בסעיף 1 לחוק והאם על מנת לבוא בגדרה של הגדרה זו היה עליו לעבוד בפועל בתקופה הנ"ל.

§         באיזה אופן יש לחשב את השתכרותו הממוצעת של התובע לצורך קיזוז הכנסתו מדמי האבטלה בהתאם לסעיף 176 לחוק והאם יש לכלול לצורך החישוב גם את התקופה מושא המחלוקת שבה לא עבד בפועל

§         האם הכנסה אותה יש לקזז מדמי האבטלה בהתאם לסעיף 176 לחוק אמורה לכלול גם הוצאות שהוציא התובע לצורך יצירת הכנסה, אם לאו ?

התשתית העובדתית הצריכה להכרעה

4.    התובע עבד כשכיר עד חודש 2/07. לאחר פיטוריו נרשם התובע בלשכת התעסוקה, הגיש תביעה לדמי אבטלה ביום 15.4.07 וקיבל דמי אבטלה בעבור התקופה מושא המחלוקת. בחודש 11/07, החל התובע לעבוד בפועל כיועץ כעצמאי, כנגד הנפקת חשבוניות מס.

5.    במהלך חודש 3/07, פתח התובע, לפי עצת רוה"ח שלו, תיק עצמאי בנתבע וכן תיק ניכויים במס הכנסה, וזאת עוד טרם שמצא עבודה.

במסגרת דין וחשבון רב שנתי אשר הגיש התובע לנתבע בחודש 4/07, הצהיר התובע כי הכנסותיו הצפויות כעצמאי מוערכות בכ-4,000 ש"ח לחודש, ציפיות שלא התממשו בפועל. שכן, במהלך התקופה מושא המחלוקת שמחודש 4/07 ועד לחודש 10/07 לתובע לא היו הכנסות מעבודה.

6.    במהלך חודש יוני 2007, יצא התובע לפגישת עסקים בת מספר ימים באירופה על מנת לבחון אפשרות של התקשרות בחוזה עבודה, התקשרות שאף היא לא יצאה אל הפועל. משכך, התובע קיבל החזר על הוצאות הנסיעה בהן נשא אך לא קיבל שכר או תמורה בגין עבודה.

7.    ביום 19.3.09, כשנתיים לאחר קבלת דמי האבטלה, קיבל התובע מכתב מן הנתבע בו נטען כי מאחר והיו לו הכנסות ממשלח יד כעצמאי בתקופה מושא המחלוקת (חודשים 4-10/07), הרי שזכאותו לדמי אבטלה מתבטלת ועליו להשיב את כל הכספים שקיבל בגובה תקבולי דמי האבטלה. סכום אותו קיזז הנתבע מתגמולים אחרים להם היה זכאי התובע מהנתבע (ראה - נספח 4 לכתב התביעה).

8.    התובע פנה ביום 23.4.09 אל הנתבע במכתב בצירוף דו"ח מס ערך מוסף, המעיד כי לא היו לו הכנסות בחודשים 3-10/07, וכן הבהיר כי הוא נרשם כעצמאי בחודש 3/07 לפי עצת רוה"ח שלו רק למקרה ותזדמן לו הכנסה כיועץ עצמאי בתחום עיסוקו. משכך, ביקש התובע כי ישונה מעמדו בתקופה מושא המחלוקת מסטטוס של עצמאי לסטטוס של מי שאינו עצמאי ואינו עובד כאשר מעמדו כעצמאי יכנס לתוקף רק החל מחודש 11/07 עת החל לעבוד בפועל.

9.    ביום 4.5.09 קיבל התובע מכתב תשובה בו נדחתה בקשתו להכיר בו כמי שאינו עצמאי ואינו עובד בתקופה מושא המחלוקת. זאת, משום ששילם מקדמות לנתבע ונהנה עקב כך מזכות ביטוחית כעובד עצמאי גם אם זכות זו לא מומשה. עוד נכתב שם כי התובע היה בעל הידע הדרוש להגדרת מעמדו, כאשר על בסיס ידע זה הודיע לנתבע בזמן אמת כי הוא עובד עצמאי  (ראה - נספח 5 לכתב התביעה).  

10.  ביום 12.10.09 שלח רואה החשבון של התובע מכתב לנתבע ובו חזר על טיעוני התובע לפיהם התובע לא עבד כלל במהלך התקופה מושא המחלוקת (ראה - נספח 7 לכתב התביעה).

במכתב התגובה שהתקבל מהנתבע ביום 23.11.12, נכתב כי התובע שילם את המקדמות אשר נשלחו אליו כעצמאי וכי לנוכח הצהרתו על הכנסתו הצפויה אין צורך להידרש לעניין מספר שעות העבודה לצורך סיווגו כעובד עצמאי, כן טען הנתבע כי גם ניסיון ל"מצוא התקשרויות" מהווה עבודה (ראה - נספח 8 לכתב התביעה).

הכרעה

11.  השאלה הראשונה העומדת להכרעה הינה כאמור, האם התובע היה עובד עצמאי בתקופה מושא המחלוקת אם לאו, וזאת בהתאם להגדרה שבסעיף 1 לחוק, המגדיר  "עצמאי" לאמור: